תוכניות מרכז גבהי"ם
מזה כארבעים שנה עוסק מרכז גבהי"ם (המרכז לקידום גישה בונה-כוחות להעצמת ילדים ומבוגרים) בפיתוח ההון האנושי והפוטנציאל האישי, וזאת גם כאתגר משפחתי וגם כחזון לאומי.
פעילות המרכז החלה בשנת 1978 בהדרכת הורים לילדים במסגרת תוכנית הור"ים (העשרה וטיפוח מראשית החיים). מרכז גבהי"ם פיתח תוכניות הדרכה להורים לטיפוח וקידום הגיל הרך אשר פעלו בעשורים האחרונים בהצלחה רבה בכ-80 מרכזים ברחבי הארץ והדריכו כ-15,000 משפחות (ובהם כ-75,000 נהנים) מכל גווני האוכלוסייה (יהודים, דרוזים, ערבים, ממשפחות מבוססות ומשפחות בסיכון ובמצוקה).
תוכניות אלו הופעלו בתמיכת משרד החינוך, התחנות לאם ולילד, משרד הרווחה, הרשות למלחמה בסמים ובהתמכרויות, ביטוח לאומי, רשויות מקומיות וקרנות ציבוריות.
הפעלת התוכניות לוותה במחקרים בלתי תלויים שהצביעו על הצלחות חוזרות ונשנות של קידום מרשים של כל המשתתפים (ההורים, הילד בגיל הרך ואחיו הבוגרים יותר).
1. התוכניות לקידום ההורים ודרכם הילדים
גבהי"ם (גישה בונה-כוחות להעצמת ילדים ומבוגרים) מתרגמת את המודל למתודולוגיה מובנית וגמישה שניתנת ליישום בתוכניות התערבות שונות
מטרת–על: טיפוח יכולות האדם
קידום כישורי הורות וטיפוח יכולות הילד מהגיל הרך
ערוץ 4:
מרק"ם – מערכת רב-מקצועית
לקידום המשפחה
חיזוק שיתופי הפעולה בין הגורמים המקצועיים בקהילה
ערוץ 3:
עם הפנים למשפחה במסגרות חינוכיות
תכנית המותאמת להורים ולתלמידים באמצעות המורים והגננות
ערוץ 2:
קו-הזינוק של הור"ים
תכנית הדרכה ביתית המשלבת היבט חינוכי, מניעתי וטיפולי למשפחות במצוקה, בעוני, או בסיכון
ערוץ 1:
תוכניות הור"ים בקהילה
קידום אוכלוסיות יעד שונות במסגרות ציבוריות (כגון טיפות חלב, מתנ"סים), או פרטיות (כגון מקומות עבודה)
המשותף לתוכניות לקידום ההורים- ודרכם הילדים
בתוכניות אלה יש ארבע ערוצי פעילות עיקריים ולהם כמה אפיונים משותפים:
-
התמקדות בשתי אוכלוסיות יעד במקביל: בתוכניות אלו יש שתי אוכלוסיות יעד עיקריות: ההורים (ומי שמתפקדים כהורים), ודרכם – הילדים בגיל הרך. האחים הבוגרים הם גם 'עוזרים להורים' וגם אוכלוסיית יעד בפני עצמה. מנחת התוכנית מדריכה ישירות את ההורים, והם אלו שעובדים עם ילדיהם. הפנייה אל ההורים (או המורים) היא גם משום שהם הדמויות המשמעותיות המשפיעות על הילדים, וגם כאוכלוסיית יעד בפני עצמה
-
תכנים: תוכניות הור"ים משלבות בין בחירה של תכנים בעלי אופי אוניברסלי הרלוונטיים להורים באשר הם, יחד עם אופן התערבות בונה-כוחות. התכנים שבבסיס תוכניות אלו מסוכמים בסדרה בת שני הספרים מאת ד"ר אביה שהם לוז: "נפלאות התפתחות הילד – לגלות, להתפעם, להעשיר וליהנות" (שהם לוז, 2019).
-
אופן הפעולה: מסתמכת על גישת גבהי"ם, על עבודה על פי רצפים התפתחותיים, ועל התקדמות באמצעות צבירת הצלחות. והיא מכוונת לעבודה בארבעה מישורים (הרגשי, החברתי,הקוגנטיבי וההתנהגותי).
-
תוכניות הור"ים משלבות בין בחירה של תכנים בעלי אופי אוניברסלי הרלוונטיים להורים באשר הם, יחד עם אופן התערבות בונה-כוחות. התכנים שבבסיס תוכניות אלו מסוכמים בסדרה בת שני הספרים מאת ד"ר אביה שהם לוז: "נפלאות התפתחות הילד – לגלות, להתפעם, להעשיר וליהנות" (שהם לוז, 2019).
2. התוכניות לקידום ההורים ודרכם הילדים:
גבהי"ם (גישה בונה-כוחות להעצמת ילדים ומבוגרים) מתרגמת את המודל למתודולוגיה מובנית וגמישה שניתנת ליישום בתוכניות התערבות שונות
מטרת–על: טיפוח יכולות האדם
ללמד וללמוד ללמוד:
קידום כישורי הוראה ולמידה משמעותיים
ערוץ 6
תוכניות הור"ים בקהילה
קידום אוכלוסיות יעד שונות במסגרות ציבוריות (כגון טיפות חלב, מתנ"סים), או פרטיות (כגון מקומות עבודה)
ערוץ 5
סדנאות למורים לייעול ולשיפור כישורי הוראה
חשיבות העבודה עם הילדים והמטרות שהוצבו
מחקרים שונים מצאו כי:
-
לחוויות של ראשית החיים יש השפעה מכרעת על בניית מודלים פנימיים המתייחסים לעצמי ולעולם (Bowlby, 1980, ארז, 2012).
-
לחוויות של ראשית החיים יש השפעה מכרעת גם על התפתחות המוח (Begley, 1996). בגיל הרך. הגמישות והיכולת להשתנות של הפונקציות הקוגניטיביות וההתפתחותיות היא הגדולה ביותר.
-
מיומנויות ויכולות הנרכשות בגיל הרך משמשות בסיס למיומנויות וליכולות הנרכשות בשלבים מאוחרים יותר ועשויות להשפיע על החינוך והלימוד בגיל בית ספר. מניתוח-על שנעשה על 123 תוכניות התערבות נמצא כי ילדים שהשתתפו בתוכניות התערבות לפני כניסתם לגנים, שיפרו את הישגיהם בצד הקוגניטיבי, במיומנויות חברתיות ובהישגים בבית הספר (Camilli et al. 2010).
-
השקעה בגיל הרך היא המשתלמת ביותר (וייסבלאי וורגן, 2015), השקעה של 1 $ בגיל הרך שקולים כנגד השקעה של 7.16 $ מאוחר יותר (Lewis, 1993). והתוצאות נשמרות לאורך זמן (Bronfenbrenner, 1975).
מטרות הארגון באשר לילדים
מטרת תוכניות הור"ים (העשרה וטיפוח מראשית החיים) היא לאפשר לילדים מכל מגזרי האוכלוסייה, בכל מקום, לממש את הפוטנציאל האישי בכל תחומי ההתפתחות דרך צבירת הצלחות, ולגדול כאנשים שטוב להם עם עצמם ועם סביבתם, אנשים ערכיים, בטוחים בעצמם וביכולותיהם, ותורמים לסביבתם.
קידום הילד מהגיל הרך באמצעות ההורים והאחים הבוגרים חיוני ברמת הפרט והמשפחה ותוצאותיו יניבו פרי מבורך גם ברמת הקהילה וברמת החברה.
היעדים הם:
-
קידום הילד בכל תחומי ההתפתחות (הרגשית, החברתית, המוטורית, השפתית והקוגניטיבית).
-
בניית דימוי עצמי חיובי אצל הילד ויצירת מומנטום הבנוי מרצף של הצלחות.
-
הקניית דפוסי התנהגות מתחשבים, רואים את הזולת ומכבדי גבולות כתשתית לצמיחה.
-
טיפוח מיקוד שליטה פנימי ונכונות להתמודדות עם אתגרים ועם קשיים.
-
חיזוק הקשרים המשפחתיים בין הילד ובין הוריו ואחיו, וחיזוק הקשרים החברתיים של הילד.
חשיבות העבודה עם ההורים (ו/או עם המורים) והמטרות שהוצבו כמחנכים לילדיהם וכאוכלוסיית יעד בפני עצמה:
ההורים הם הדמויות המשמעותיות ביותר בחיי הילדים, והסביבה שבה הילד חי מראשית חייו משפיעה ומעצבת את התפתחותו. באמצעות הקניית ידע, מודעות וכלים התוכנית פועלת להכשיר את ההורים (וכל מי שמגדל ילדים) לגילוי הפלא שבגידול ילדיהם, לשיפור התקשורת המשפחתית, להקניית כלים מעשירים ומהנים לטיפוח כל תחומי ההתפתחות (הרגשיים, החברתיים, המוטוריים, השפתיים והקוגניטיביים), ולהפיכת ההורות לאתגר מהנה ומצמיח. המשפחה היא מיקרוקוסמוס של החברה כולה, ומכאן – לתרום ליצירת חברה אנושית מהמבוססת על כבוד הדדי והערכה לכל אדם.
מחקרים שונים ביחס להורים ולמשפחה מצאו כי:
-
המשפחה היא היחידה הקטנה ביותר של החברה, ושינויים בה יכולים להוביל לשינוי של פני החברה (מינושין, 1984).
-
המשפחה היא המקום הטבעי והנכון לגידולם של ילדים, להקניית מסרים חינוכיים ולהעברת המסורת והמורשת התרבותית. זכותם של ההורים להיות הראשונים שממלאים את זכויות הילד (אמנת האו"ם – Hale 2006).
-
ההורים הם הדמויות החשובות והמשמעותיות ביותר בחייו של כל ילד. התפקוד ההורי ואיכות היחסים בין ההורים לילדים הם בעלי השפעה מכרעת על בריאותם ועל היבטים שונים בהתפתחותם של הילדים (כהן, 2017; ארז, 2012).
-
הרקע הביתי הוא המשתנה הבודד המשפיע ביותר על הישגים לימודיים (Van Der Berg, 2008).
-
בתחילת החיים ההורים יותר פתוחים ללמידה ולשינוי (ואזן סירקין, 2016).
-
מבחינה כלכלית, ההשקעה בהורים היא השקעה כדאית בטווח הקצר ובטווח הארוך (וייסלאי וורגן, 2015), ומשתמרת לאורך זמן יותר מאשר השקעה בילדים באמצעות מומחים (Bronfenbrenner, 1975).
-
העשרת הידע של ההורים על התפתחות הילד ועל צרכיו ורכישת כלים להבנת עולמו, קידומו ובניית תקשורת מקדמת ומועילה אתו.
-
הגדלת ההנאה, הביטחון העצמי ותחושת הסיפוק של ההורים מתהליך גידול ילדיהם ושימוש בהצלחה בהורות כמנוף לחיזוק יכולת ההתמודדות בתחומים שונים בחיים.
-
העשרת אינטראקציות משפחתיות מהנות ובונות תוך חיזוק השותפות בין בני הזוג ועם האחים הבוגרים בתהליך גידול הילדים.
-
חיזוק התא המשפחתי תוך טיפוח מערך משפחתי מכבד את הזולת, שומר על הגבולות ומאפשר תקשורת והבעת רגשות.
מטרות ויעדי התוכניות לטיפוח הורות ולקידום הילדים
תכני התוכנית ועקרונות ההתערבות:
התכנים שנבחרו הם תכנים אוניברסאליים המעסיקים את ההורים. בהיותם כאלה, הם מהווים "כרטיס כניסה" מכבד וחשוב למשפחות. כלומר, הם מאפשרים להורים להתחבר לתוכנית התערבות לא מתוך חשש שיתפסו 'ככישלון', אלא דווקא להיפך – מתוך הערכה לרצונם המכובד להבין את עולמם של ילדיהם, לעשות להם טוב ולקדמם. מתוך מגוון רחב של נושאים, נבחרים אלו שמתאמים לאפיונים של האוכלוסייה הייחודית אתה עובדים ולצרכיהן של המשפחות. התכנים מסוכמים בסדרה בת שני ספרים ושמה "נפלאות התפתחות הילד – לגלות, להתפעם, להעשיר וליהנות" (שהם לוז, 2019, 2020). הסדרה מסכמת 46 נושאים בסיסיים המקדמים את כל תחומי ההתפתחות (הרגשיים, הקוגניטיביים, השפתיים, החברתיים והמוטוריים) בצורה נגישה ועל פי גישת גבהי"ם.
אופן העבודה
בכל מפגש מתמקדים בנושא אחד השופך אור על הבנת עולמו של הילד (כגון: התפתחות האינטליגנציה, עידוד וצבירת הצלחות, ערכים וכבוד להורים ולזולת, גבולות, הבעת רגשות, יחסים בין ילדים, בחירה ועוד).
כל נושא מועבד על-פי שלוש רמות הארגון הנותנים מבט-כולל על הנושא, על חשיבותו ועל הפרטים הבונים אותו.
צורת הגשת הנושא מיועדת לתת להורה ידע ומודעות בסיסיים על הנושא וחשיבותו, יחד עם הזדמנות להכיר ולצפות באופן ישיר ביכולות שילדו רוכש ומפגין בשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא, וכל זאת, תוך כדי שילוב הילד בצורה חווייתית ומהנה בפעילויות שונות הקשורות בתחום הנידון.
בכדי שההורים יוכלו להמשיך את ההצלחות בכוחות עצמם, באופן שאינו יוצר תלות בשיטה או במומחים, מוקנים להם הבנה התפתחותית ולצידה - תרגול ויישום הכלים הנלמדים באופן מעשי. המשפחה כולה לומדת ליהנות יחד. בני המשפחה נחשפים למצבים של צמיחה וגילוי הדדי בדרך חווייתית המעודדת יצירתיות, יוזמה אישית, התעניינות בסביבה וכבוד לזולת. הם לומדים לנצל גירויים ומצבים מחיי היום-יום בצורה מובנית, מותאמת ליכולות ומתפתחת בצורה מודרגת ובהירה.
תוך כדי הצגת התכנים מושם דגש גם על היבטים נוספים. היבטים אלה מכוונים לטיפוח המודעות על התהליכים הדינמיים העוברים על משתתפי התוכנית (ההורים, ודרכם הילדים). הם כוללים מודעות לארבעת הכוחות, לתהליכי בחירה מכווני-משמעות ולחזרות של פעימות מידע חוזרות, כפי שעולה מ'המודל לארגון מידע' ומגישת גבהי"ם המתבססת עליו (הרחבה בנספח 1). כך לדוגמה, היכולת להאמין בעצמי ולהתגבר על קושי (כוח השימור וההתכנסות), ומנגד – טיפוח הסקרנות והביטחון הפנימי להינתק מהמוכר ולהעז להתמודד עם החדש (כוח הצמיחה וההתחדשות) נבנים באמצעות צבירת הצלחות הנוצרת כתוצאה מהתמודדות חוזרת עם מטלות מותאמות ליכולת. צבירת הצלחות חוזרות וההבנה שיש לי יכולת להשפיע על התהליכים, מפתחת את התחושה של חוללות עצמית ומיקוד שליטה פנימי אצל ההורים ומגדילה את המודעות למרחב האופציות הפתוח ולבחירה מכוונת משמעות (תהליכי בחירה מכוונת משמעות). הרכישה של עוד ועוד מיומנויות חדשות (כוח המימוש) מעודדת את ההורים והילדים להאמין בעצמם ולהציב יעדים חדשים (כוח הייעוד), ומגדילה את הרצון לבסס את ההישגים גם הלאה (פעימות מידע חוזרות).
כיצד כל זה קורה בפועל?
תוך כדי הצגת הנושאים השונים מפתחים ההורים את היכולת לראות תהליכים התפתחותיים (משימות העבודה בתוכנית מוצגות בדרך כלל לא כמטלות גרייה בודדות, אלא כחוליות בשרשרת וכיחידות ברצף התפתחותי). ההורה מודרך לבחור פעילויות המותאמות לשלב בו נמצא הילד. הוא מאומן לראות הדרגתיות בין המטלות השונות (מה קל יותר ומה קשה יותר, מה קודם למה), כיצד לדעת לצפות את השלב הבא, וכיצד לתכנן משימה לקראת השגתה. ההורה רוכש את היכולת לחלק משימה מורכבת למשימות קלות יותר, שאפשר להצליח בהן, ומעמיק את ההבנה בקשר שבין תחומי ההתפתחות השונים. בדרך זו התוכנית ממחישה את ההכרה שלכל מטרה אפשר להגיע בדרכים חלופיות שונות. ההורה מפנים את העיקרון כי ניתן לחלק מטרת-על רחוקה למטרות ביניים הניתנות להשגה קלה יותר, וכי ניתן להתקדם בצעדים קטנים לקראת מטרה רחוקה. הרעיון כי גם הצלחה קטנה היא הישג, וכי צריך לעודד ילד על כל מאמץ שעשה – כל אלה הן חלק מההבנות החינוכיות הבסיסיות אותן רוכשים ההורים והילדים במהלך השתתפותם.
הרציונל שבבסיס דרכי העבודה בתוכנית:
בתוכנית הור"ים מאמינים כי העמקת הידע, ההבנה וחיזוק הדימוי העצמי יאפשרו לאדם להעז ולחשוב, להינתק מההצמדות למוכר, ולתפקד טוב יותר גם במסגרת של הבלתי ידוע. היכולת לראות כל גירוי כחלק ממכלול שלם, הם דרך לחזק את התחושה שיש בידי האדם לצפות תגובות, מצבים ואירועים. הכרה זו מעצימה את תחושת השליטה והביקורת על דברים ואת היכולת לתכנן וליצור. על ידי כך הגישה מפתחת 'מיקוד שליטה פנימי' כנגד התחושה של תלות או של "ראש קטן". גישה זו לכשתתפתח אצל ההורים – תתבטא גם בתפקוד הילד ובדרך התייחסותו אל סביבתו ואל חייו.
במישור האמונה באדם מבססת הגישה
-
את האמון ברצונו הטוב של כל הורה לסייע לילדיו ולהשתפר.
-
את האמון בכוחות הפנימיים וביכולות המופלאות הטמונות בכל אדם.
-
את האמון ביכולת הצמיחה וההשתנות של כל אדם.
-
את האמון בכך שההצלחה בהורות ובבניית מרקם משפחתי מכבד ובונה היא הבסיס להסתכלות חיובית על החיים.
במישור הקוגניטיבי מבססת הגישה:
-
את יכולתם של ההורים והילדים לתפוס את הקשרים בין דברים הנראים לכאורה כבלתי קשורים (פיתוח יצירתיות)
-
את היכולת לגלות הדרגתיות בין שלבים התפתחותיים ולראות פעילויות ספציפיות כחוליות בשרשרת (פיתוח יצירתיות לאורך).
-
את היכולת לראות כיצד תחום אחד קשור לתחומים אחרים ואיך אפשר להגיע למטרה ספציפית בדרכים אלטרנטיביות (פיתוח "יצירתיות לרוחב").
-
את הידע כיצד ליישם את עקרונות ארגון המידע ללמידה ולהתמודדות עם מטרות חדשות ומאתגרות.
במישור הרגשי מבססת התוכנית את תחושת היכולת והביטחון העצמי על ידי מתן חיזוקים ויצרית חוויות של צבירת הצלחות אמת והדגשת היכולת להתמודד עם קשיים. חוויות אלה מביאות ליצירת אווירת שמחה, ולידי הערכה והתפעלות של ההורים כלפי ילדיהם, שמחת הילדים מהישגיהם, וכבוד הדדי:
-
כבוד של הילד לעצמו (אני יכול);
-
כבוד של הילד להוריו (יש לי הורים שמעניין וכף להיות אתם);
-
כבוד של ההורה לילד (יש לי ילד שמסוגל ויכול להצליח);
-
כבוד של ההורה לעצמו (אני מסוגל להצליח בגידול ילדיי);
-
כבוד של המנחות למשפחה ולילדים שאתם היא עובדת, ושל המשפחה למנחה (שמירת הזמן, הסטינג והכרת תודה);
-
כבוד של המשתתפים כולם, משפחות ועובדי התכנית, לתהליכים של צמיחה והתעצמות אישית; וכבוד של אנשי הצוות כל אחד לעבודת הזולת, לתוכנית ולצוות הקולגים העובד בתוכנית.
-
במישור ההתנהגותי מעודדת הגישה שינוי על ידי יצירת שגרת פעילות של העשרה, טיפוח והנאה משותפת עם הילדים, כהרגל שיתקיים גם בעתיד.
פירוט ערוצי הפעילות של תוכניות מרכז גבהי"ם
ערוץ פעילות ראשון: הורי"ם בקהילה – סדנאות והפעלות העשרה להורים ודרכם לילדיהם מהגיל הרך ולאחיהם הבוגרים יותר
שיפור יכולות הורות הוא נושא שחשוב לכל הורה. הוא גם דרך להעצמה אישית. בערוץ פעילות זה אנו מתכוונים להנגיש את תכני תוכניות הור"ים במסגרת סדנאות להורים בקבוצה.
תוכניות הור"ים הן תוכניות מובנות שניתן להפעילן בצורה גמישה ומודולרית בהתאם לצרכים של קהלי יעד שונים. הן יכולות להיות מופעלות בדרגות שונות של אינטנסיביות החל מתוכניות קצרות-מועד ועד לתוכניות ארוכות-מועד.
אוכלוסיות יעד ושותפים מממנים אפשריים
סדנאות הור"ים להורים
הור"ים בתעשיה
סדנאות להורים בסיבסוד
מקומות העבודה
אוכלוסיות עם אפיונים סוציו-תרבותיים כגון: עולים חדשים,
בני מיעוטים, חרדים וכו'
כלל ההורים
דרך שרותי בריאות, חינוך,
מתנ"סים וכו'
היתרונות במימון או בסבסוד תוכניות בערוץ זה על ידי גופים ציבוריים:
מימון ו/או סבסוד באמצעות משרדי ממשלה (שירותי בריאות, חינוך, מתנס"ים) וקרנות ציבוריים:
-
טיפוח היכולות של כלל ילדי המדינה, ובתוך זה – חיזוק מיוחד לבני אוכלוסיות מיוחדות ו/או תושבי הפריפריה, הוא אינטרס מובהק של המדינה מהיבטים שונים:
-
ההיבט הכלכלי: העשרת ההורים היא העשרת ילדיהם. בבסיסה של כלכלה צומחת צריכה להיות יכולת לקלוט, ליישם ולפתח ידע, מוצרים ושירותים. קידום יכולות הילד כבר מהגיל הרך באמצעות סביבה תומכת ומסייעת, הוא למעשה קידום ההון האנושי של המדינה בתקופה שהיא הכי אפקטיבית, יעילה ומשתלמת כלכלית. מדינה שתדע לטפח ולהעשיר את ההון האנושי שלה, תשפר את הכלכלה שלה, ומכאן – תוכל לתת חינוך, רווחה, בריאות ובטחון עשירים יותר לתושביה.
-
ההיבט החברתי: צמצום פערים ושילוב אוכלוסיות מודרות הוא אינטרס לאומי. מתן אפשרות להעשרת הרקע הביתי הוא הגורם שנמצא כמשפיע ביותר על צמצום פערים בין קבוצות שונות באוכלוסייה. כמו כן, מתן חיזוק למשפחות שעוברות קשיים תרבותיים וחברתיים היא דרך לשילוב טוב יותר שלהם בחברה.
-
ההיבט הערכי: יעד לאומי נוסף הוא היכולת ליצור חברה המתבססת על ערכים של קבלת הזולת וכבוד האדם. תוכנית הור"ים המועברת למשפחה היא המקום הטבעי להקנות ערכים אלה.
מימון ו/או סבסוד באמצעות מקומות תעסוקה: אחת הדרכים לתגמל עובדים היא להיענות לצרכיהם. הורים צעירים שעובדים נמצאים בדרך כלל שעות רבות מחוץ לבית. מתן כלים כיצד להפוך את זמן שהייתם בבית לזמן איכות מהנה ומועיל להם ולילדיהם הוא צורך שאם יקבל מענה דרך מקום העבודה, הוא יוכל להקרין גם על שביעות הרצון של העובדים ממקום עבודתם.
ערוץ הפעילות השני: "קו הזינוק של הור"ים"
שיפור 'חוויית ההצלחה בהורות' של הורים וילדיהם ממשפחות בסיכון ובמצוקה:
מסגרת הפעלה זו מתאפיינת בדרך כלל בהדרכה פרטנית/ביתית למשפחות רב-גילית המלווה גם במפגשים קבוצתיים. התוכנית נמשכת בדרך כלל כשנה עם אפשרות לקצרה או להאריכה במידת הצורך. היא מכוונת להורים ובאמצעותם לילד בגיל הרך (עד גיל 5) ולאחיו הבוגרים יותר. תוכניות אלו משלבות היבטים של מניעה עם היבטים טיפוליים-חינוכיים. תוכניות אלו מופעלות באחריות הגופים המטפלים האחראיים בקהילה, ונותנות מענה נחוץ גם לילדים שגדלים בסיכון, ולא פחות חשוב – גם להורים הנפגעים הישירים והנפגעים העקיפים
אוכלוסיות יעד רלוונטיות לתוכנית 'קו הזינוק של הור"ים'
והגופים הטיפוליים האחראים עליהם
-
עידוד משפחות החיות בעוני לצאת ממעגל העוני: כשליש מכלל הילדים הגדלים בישראל חיים מתחת לקו העוני, מספר כפול בהשוואה לשיעורי העוני בעולם המפותח (אנדבלד ושות' 2011). העוני הוא לא רק העדר כסף לצרכים בסיסיים, אלא גם פגיעה בדימוי העצמי וברמת הציפיות האישיות. התוכנית תחזק את האמון של המשתתפים בעצמם, וביכולותיהם, והכרה שאם הצליחו בקידום ילדיהם – יוכלו לעשות זאת ולהצליח גם בתחומים אחרים. המחקר המלווה של תוכניות הור"ים הראה כי בעקבות השתתפות בתוכניות השונות האמינו ההורים יותר בעצמם, המשיכו ללמוד בתחומים שזנחו בעברם, וחיפשו מקורות תעסוקה הולמים לכישוריהם (הירשפלד, 1966).
-
טיפול במשפחות של מתמכרים, אסירים, אלימות מול ילדים, וכו': ילדים שגדלים במשפחות מצוקה כאלו יכולים להיות גם דור שני ושלישי למצוקה ולסיכון. ללא התערבות מוקדמת יש סיכוי סביר שהם יגדלו במצוקה ויוסיפו להביא ילדים לתנאי מצוקה. תוכניות לטיפוח ההורות בקרב משפחות אלו יכולות לשבור את מעגל המצוקה. הן מתבססות על ההכרה שהורים ממשפחות מצוקה אינם יודעים בדרך כלל כיצד להיות הורים טובים, הם אינם מאמינים שהם יכולים להצליח בכך, ומוותרים מראש. אך הניסיון שצברנו בתוכנית "קו הזינוק של הור"ים" הראתה שכל הורה (גם מתמכר) רוצה בהצלחת ילדיו, ולכן, גם כשהקשיים והתסכולים נערמים, מתן כלים "למען הילדים" יכול להיות מטרה מגייסת כוחות.
-
טיפול במשפחות שבהן ילדים עם קשיים התפתחותיים וצרכים מיוחדים, כגון: פיגור, עיכובים התפתחותיים, בעיות קשב וריכוז, וכו'. הדרכה להורים (ולאחים) לילדים נפגעי התפתחות היא חשובה כי בני המשפחה הקרובה הם הדמויות הטבעיות המלוות את הילד מראשית החיים, וככל שההתערבות תינתן מוקדם יותר – כך טובים יהיו הסיכויים לשינוי. אך בנוסף, הורה לילד פגוע לא פעם חש רגשי אשמה ותחושת תסכול על כי אינו יודע מה לעשות. מתן כלים אפקטיביים יכול לסייע אם כן גם לילד גם להוריו ולאחיו.
-
חיזוק אימהות בדיכאון אחרי לידה: דיכאון אחרי לידה נגרם לא פעם בשל תחושת בדידות והעדר תמיכה חברתית. תכנית ביתית יכולה לסייע לאם, וכמובן גם לילד/ים שבאחריותה.
-
טיפול בהורים נפגעי נפש: הורים נפגעי נפש הם קודם כל הורים. הורות יכולה להיות אתגר מלחיץ, ולכן הם זקוקים לתמיכה ולהדרכה. ההצלחה בהורות יכולה להיות גורם מרגיע וגם מנוף להתמודדויות נוספות.
-
טיפול בהורים נפגעי טראומה או הורים מאזורי מצוקה ביטחונית: טראומה יכולה להיות אתגר מלחיץ, ויחד עם דרישות ההורות – יכולה לעתים לגרום לאוזלת יד ולמתחים רבים. התוכנית נותנת כלים המסייעים להתמודדות ביום-יום, ולכן מסייעת גם להתמודדות עם הטראומה.
התרשים הבא ידגים את אוכלוסיות היעד אליהן מכוונות תוכניות קו-הזינוק
תוכניות הור"ים - קו הזינוק במתכונת של "טיפול נמרץ":
תוכניות הדרכה פרטניות למשפחה (הדרכה ביתית בלווית הדרכה קבוצתית). התוכניות מיועדות לאוכלוסיות נזקקות, אוכלוסיות בסיכון, ו/או אוכלוסיות שאין להן מודעות או מוטיבציה לצרוך שירותים בקהילה, ושחשוב לסייע להם לצאת ממעגל המצוקה
תוכניות "הורי"ם - אני יכול":
תוכניות הדרכה שהותאמו למשפחות שיש בהם ילד עם צרכים מיוחדים כגון: ליקויי התפתחות, פיגור, נכות וכו'
תוכניות "קו הזינוק של הורי"ם" תוכניות שהותאמו לצרכים של אוכלוסיות מיוחדות כגון: נפגעי סמים, התמכרויות, אלימות, משפחות אסירים, עוני, וכו'
תכנית הור"ים - אני לא לבד
תכניות שהותאמו לאימהות המתמודדות עם דיכאון לאחר לידה, מתמודדי נפש וכו'
הרציונל לבניית התערבות חינוכית-מניעתית-טיפולית למשפחות במצוקה על בסיס חוויית ההצלחה בהורות:
ההורות היא תחום מרכזי בחיינו. ההצלחה בהורות חשובה לכל אדם והיא חיונית שבעתיים הן לקידום הילדים הגדלים בסיכון או במצוקה, והן כמנוף להתמודדויות נוספות בחייהם של ההורים. תכנית "קו הזינוק של הור"ים" הותאמה למשפחות עם בעיות חברתיות (סמים, אלכוהול, נשירה ממסגרות, עוני וכו') (שהם לוז, 2014), או למשפחות עם בעיות התפתחותיות (פגיעות נפשיות, ליקויי התפתחות, פיגור, נכויות וכו'). התוכנית מכוונת להורים (גם למטופל וגם למשפחתו, הסובלים העקיפים, שלא פעם מתעלמים מצרכיהם) ודרכם - לילדים הגדלים בסיכון. תכנית זו משמשת סוג של "טיפול נמרץ" בגישה בונה-כוחות (גישה סלוטוגנית). היא מאפשרת להורים ולילדיהם לצבור הצלחות, ובד בבד, להעלות על פני השטח צרכים הדורשים התייחסות ולהפנות אותם לגורמים המטפלים בקהילה (שירותי רווחה, פסיכולוגיה, חינוך בריאות וסמך בריאות -קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה וכו'). כפועל יוצא, התוכנית יכולה להיות קטליזטור לקידום הקשר ושיתופי הפעולה בין הגופים הנותנים שירותים אלה בקהילה .
מן המחקרים שנעשו לגבי משפחות במצוקה כלכלית/חברתית עולה
-
הפערים בהישגי ילדים משכבות סוציואקונומיות חלשות לעומת שכבות מבוססות אינם מלידה, ועם זאת ניתן לראותם כבר בשנה השנייה לחיים (סמילנסקי, שפטיה ופרנקל, 1976).
-
דו"ח האו"ם של אונסקו שעסק בעוני ובחינוך קבע כי הרקע הביתי של התלמידים הוא המשתנה הבודד המשפיע ביותר על הישגים לימודיים. העוני אינו רק היעדרם של משאבים כספיים. לצד תזונה לקויה והיעדר טיפול בריאותי נאות, השכיחים יותר במדינות מתפתחות, העוני יכול לפגוע גם בסביבה ביתית שאינה תומכת למידה, בהתנהגות יומיומית שאינה מעודדת צמיחה עצמית, ובתפיסה עצמית לקויה המושפעת ממעמד. (van Der Berg, 2008).
-
לכן, חיזוק הורים מכל שכבות הציבור, וביתר שאת, הורים מהאוכלוסיות החיות בעוני או במצבי חיים מסכנים היא אפוא משימה חיונית שיכולה להיות משקל נגד לגורמי הסיכון ולמרכיבי העוני והדלות הרוחנית אם הם קיימים במשפחה (ואזן סירקין ושות', 2016).
-
לגבי ילדים שהוצאו מהבית: הניתוק מהמשפחה יצר לא פעם קרע בין הילדים ומשפחתם הגרעינית ונתק בינם ובין הקהילה התרבותית שהשתייכו אליה, וכתוצאה היו משברים לילד. לפיכך, גם לגבי ילדים שכבר הוצאו מהבית, יש צורך בתוכניות שיחזקו את הקשר עם הבית ויתנו להורים כלים מתקנים להתייחסות לילד ולאחיו שגם הם בסיכון (פרץ, 2003).
מן המחקרים שנעשו לגבי משפחות עם בעיות התפתחותיות שונות עולה כי:
-
בתקופת העוברות מגיע המוח רק למחצית מגודלו, ובמהלך השנתיים הראשונות לחיים נבנים עיקר החיבורים בין תאי המוח. אמנם לאורך כל החיים המוח ממשיך להיות פלסטי ויש בו צמיחה והשתנות (גולדברג, 2007; Schwartz & Begley, 2002), אך בראשית החיים המוח הוא בשיא גמישותו. חוויות הילדות הן "המתכנתות" את מעגלי המוח. הן קובעות באילו תאי עצב ייעשה שימוש ואילו חיבורים ייבנו ביניהם, ומכאן – אילו כישורים ומיומנויות יתפתחו. אם לא יעשה בהם שימוש הם עלולים לגווע (Begley, 1996). גדילה בסביבה דלה שאינה מספקת אתגרים וגירויים מתאימים לילד, מקשה עליו למצות את הפוטנציאל שגלום בו, ובכך מהווה גורם סיכון שכיח להתפתחותו. ולהיפך, סביבה עשירה בגירויים רלוונטיים יכולה לתקן ביתר יעילות קשיים בהתפתחות. וכך, גם ילדים בעלי נתוני פתיחה נחותים יכולים לשפר את סיכויי הצלחתם בהמשך כתוצאה מהתערבות מוקדמת ובליווי תומך.
-
ההשקעה בהורים ודרכם בילדיהם היא השקעה יעילה ויציבה יותר לאורך זמן בהשוואה להשקעה של המומחים ישירות בילדים (Bronfebrenner, 1975). קידום הילדים באמצעות הוריהם יכול לסייע גם להורים שלא פעם מרגישים "אשמים" ב"פגמים" של ילדיהם.
על רקע זה, להלן המטרות שהוצבו בקשר לילדים ולהורים, מעבר למטרות הכלליות שהוצגו בהקדמה
לשלושת ערוצי הפעילות המכוונים לקידום כישורי הורות וטיפוח יכולות הילד:
המטרות הספציפיות לגבי הילדים של תכנית קו הזינוק של הור"ים:
-
הגדלת המודעות בקרב ההורים ומתן כלים לבניית סביבה מטפחת, מכבדת ומאמינה, כמשקל נגדל לגדילה במשפחות בסיכון ו/או בסביבה דלה שאינה מטפחת את הילד.
-
הפנמת מודל הורי תקני וגדילה בסביבה התפתחותית תקינה המאפשרת לילדים התנהגויות התואמות את גילם.
-
לגבי ילדים עם בעיות בהתפתחות: חיזוק התחומים "הפגועים" יחד עם חיזוק התחומים החזקים.
המטרות הספציפיות לגבי ההורים (גם ההורה המטופל (כגון המתמכר), ומשפחתו:
-
הפחתת אלימות והקניית דפוסי התנהגות חיוביים תוך חיזוק התא המשפחתי. בתוך כך, יצירת מערך משפחתי השומר על גבולות, שיש בו זמן איכות מהנה ובונה עם הילדים והבעת רגשות בדרך נעימה ומכבדת.
-
שיפור בדפוסים של חוסר ערך ומיקוד שליטה חיצוני אצל ההורים.
-
העמדת המשפחה נפגעת ההתמכרות במרכז, תוך מתן תוכן חדש במשפחה במקום ההתמכרות, ומתן אפשרות גם להורה בעל הבעיה (כגון התמכרות) לתפוס מחדש את מקומו במשפחה.
-
שימוש בהצלחה בהורות כמנוף להתמודדויות נוספות בחיים.
-
יצירת קבוצת תמיכה והתייחסות למשפחות הנפגעים, תוך כדי מתן אפשרות למשפחות להתגבר על נושא "הסוד" ולצאת ממעגל הבדידות וההסתגרות.
-
חיזוק האמון של המשפחה בשירותים ופיתוח מודעות לצריכתם בקהילה.
-
פעילות קבוצתית משלימה מתרחשת בתוכנית גם אם הבסיס לתוכנית הוא בפעילות הפרטנית בבתים. המטרה בפעילות הקבוצתית המשלימה היא:
-
יצירת קבוצת התייחסות ושייכות.
-
הקניית כלים ומיומנויות שמותאמות לפעילות בקבוצה, תוך עידוד ההורים לצרוך שירותים גם בקבוצה ולא רק במסגרת הפרטנית האינטימית יותר.
-
עידוד למעורבות אישית ולהתנדבות שתאפשר להם מעבר ממצב של נזקקים לתרומה לזולת.
תמצית התוצאות שהתמקדו בתוכניות הור"ים שהופנו לאוכלוסיות בסיכון
-
וועדה ארצית מטעם משרד העבודה בראשות פרופ' יונה רוזנפלד שהוקמה בשנת 1998 מצאה את תכנית הור"ים כאחת מעשר התוכניות המוצלחות ביותר בארץ להתמודדות בעוני.
ד"ר יואב סנטו (סנטו, 2008) ערך מחקר על הפעלת 'תכנית הור"ים – קו הזינוק למשפחות נפגעות סמים' (שהם לוז, 2014). התוכנית הופעלה בשיתוף פעולה עם הרשות למשלחה בסמים, משרד הרווחה - היחידה לטיפול בהתמכרויות, וביטוח לאומי – הקרן למפעלים מיוחדים. במחקר נבדקו 41 מדדים שהתייחסו לתפקוד הילד, תפקוד האם, תפקוד האב (בדרך כלל הנגמל עצמו) ותפקוד המשפחה כולה. התוצאות הראו שיפור משמעותי ומובהק סטטיסטית (אצל האב – שואף למובהקות) בכל המדדים שנבדקו. חשוב לציין כי מבין ההורים היו שהחלו לעבוד, אחרים המשיכו ללמוד, והיו שהתחזקו בתהליך הגמילה. כמו כן ירדה רמת האלימות של המשתתפים והתחזקה הרגשתם הטובה ביחס לעמם ולסביבתם.
מגוון היתרונות המוכחים לגופים הטיפוליים הרלוונטיים באימוץ התוכניות
"קו הזינוק של הורי"ם":
-
דרך זולה יחסית ובעלת יעילות מוכחת להביא לשינוי משמעותי במשפחות במצוקה: ילד בסיכון עולה סכומי כסף רבים מאד למדינה. כך לדוגמה, החזקת ילד במשך שנה אחת בפנימייה טיפולית עולה כ-132,000 ₪, ובאומנה – כ-52,000 ₪. עוד יותר יקר הטיפול באזרחים שאינם מתפקדים. לדוגמה, עלות החזקת אסיר לשנה עולה למדינה כ-160,000 ₪. המחקר המלווה שנערך על תוכניות 'קו הזינוק של הור"ים' הראה שבעקבות השתתפות של שנה אחת בתוכנית, עברו שינויים מרשימים ביותר גם ההורה הנפגע (המתמכר), גם ההורה הנוסף (הנפגע העקיף) וגם הילד בגיל הרך ואחיו הבוגרים (הילדים בסיכון),. כל זאת בעלות ממוצעת שנתית של כ-10,000 ₪ בלבד לכל בני המשפחה, שהיא עלות של כ-2000 ₪ בלבד למשתתף בודד במשפחה ממוצעת בת 5 אנשים.
-
דרך להתגבר על חשדנות, הסתגרות והימנעות משיתופי פעולה עם בעלי מקצוע בקהילה: הניסיון המצטבר מראה שעבודה בתוכנית במשך כמה חודשים הביאו לתוצאות מפתיעות ומרגשות. התוכנית מציעה דרך לא סטיגמטית ומכבדת להגיע למשפחות בעלות "סוד" שלא פעם נרתעים משיתוף פעולה עם "הרשויות". היא משלבת בין הדרכה ביתית אינטימית ובין ליווי של איש המקצוע המטפל, בין היבטים חינוכיים (שהם "כרטיס כניסה" מכבד למשפחות), ובין היבטים טיפוליים (התייחסות לבעיות של 'כאן ועכשיו' העולות במפגש לאחר שנוצר אמון עם המנחה).
-
דרך שהוכחה כיעילה לטיפול בכלל המשפחה ולא רק בנפגע הישיר: לא פעם שירותי הטיפול מתמקדים במטופל המוכר ושוכחים שגם בני משפחתו הם 'נפגעים עקיפים'. התוכנית נותנת מענה גם למטופל וגם למשפחתו ומאפשרת להם להיות יחד באינטראקציות בונות ומהנות.
-
העשרת אנשי המקצוע המטפלים בזויות התייחסות חדשות למשפחות שבטיפולן: השילוב של תוכנית "קו הזינוק של הור"ים" בעבודה השגרתית של מטפלים, נתנה להם אפשרות להכיר את המשפחות דרך היבטים חזקים יותר, שלא תמיד הם היו מודעים להם. היא גם נתנה להם תחושה של חדשנות וסיפוק בעבודה שלעתים יכולה להיות שוחקת.
ערוץ פעילות שלישי: 'תכנית הור"ים - עם הפנים למשפחה במסגרות חינוכיות' - קידום הורים ותלמידים באמצעות הצוות החינוכי במסגרות החינוכיות
תכנית "הור"ים - עם הפנים למשפחה במסגרות חינוכיות" מתבססת על הידע, המחקרים והניסיון שנצברו בתוכניות הור"ים במטרה להטמיע ידע זה בתוך מגוון מסגרות החינוך הקיימים בקהילה. תוכניות אלה הותאמו לפי גילאי הילדים. הן גם הותאמו למסגרות חינוכיות המיועדות לילדים בגיל הרך (כגון: מעונות, משפחתונים, גני ילדים) לילדים בוגרים יותר (כגון: בתי ספר, חטיבות ביניים ותיכונים), והן למסגרות חינוכיות שבהן הילדים הוצאו מהבית (כגון פנימיות ומועדוניות). התוכנית "עם הפנים למשפחה במסגרות החינוכיות בנויה משלוש תוכניות-בת הקשורות זו בזו ומשפיעות זו על זו, כפי שמדגים האיור הבא:
1. הצוות
הכשרת הצוות בגישת הור"ים לעבודה עם הורים ועם התלמידים
2. ההורים:
יצירת קבוצות הורים לומדות הקשורות למסגרת החינוכית בה לומדים ילדיהם
'עם הפנים למשפחה' במסגרת החינוכית
3. התלמידים:
לימודי אדם ומשפחה
ופיתוח כישורי חיים
א. הצוות - הכשרת הצוות במסגרת החינוכית לגישת
"הור"ים – עם הפנים למשפחה"
הרציונל: לאורך השנים הצהירה מדינת ישראל כי ישנה חשיבות ראשונה במעלה למימוש יכולות וצמצום פערים בין ילדים המשתייכים למשפחות מרקע חברתי-תרבותי-כלכלי שונה. נדמה שעד כה לא השיגו מאמצי הטיפוח בחינוך את התוצאות הרצויות (הלר, 2002). אחת הסיבות האפשריות לכך היא שהמאמצים שנעשו לא כוונו למקור הבעיה – טיפוח הרקע הביתי. ועדות שונות בארץ (דברת, 2005) ובעולם (דו"ח אונסקו על חינוך ועוני: Van der Berg, 2008) קבעו כי טיפוח ההורים, הדמויות המשמעותיות והמשפיעות ביותר בחייו של הילד, ודרכם - טיפוח ילדיהם מהגיל הרך - הוא אפוא צורך חיוני.
אחת הדרכים הפרקטיות והטובות לקידום הרקע הביתי היא להרחיב את מסגרת ההתייחסות של המסגרת החינוכית (גנים, בתי-ספר) - לא רק כמוסד לילדים, אלא כמוסד קהילתי המכיר בחשיבות ההורים ומעוניין לקדם שיתופי פעולה עימם. זו לא משימה פשוטה. מצד אחד, אין חוק חינוך חובה להורים. מצד שני, לא פעם המורים חוששים מהעבודה עם ההורים. ההורים מצידם מצביעים ברגליים ולא פעם אינם משתפים פעולה. עם זאת, החוויה שלנו בתוכניות הור"ים הייתה אחרת.
התוכנית 'עם הפנים למשפחה במסגרות חינוכיות' מטמיעה את הניסיון והידע המוצלחים שנצברו בתוכניות הור"ים והתאימה אותם לצרכים ולתנאי העבודה של המורים במסגרות החינוכיות. מניסיוננו ראינו כי הקשר עם ההורים צריך להיות וולונטרי, על בסיס מכבד (בגישה סלוטוגנית, בונה-כוחות, בשונה מגישה פתוגנית), וכי התכנים צריכים להיות רלוונטיים, משמעותיים, חשובים ומעניינים להורים. וכך גם כאן, מתוך עשרות הנושאים המוצגים בסדרה "נפלאות התפתחות הילד", כל מסגרת חינוכית בוחרת את אלה שרלוונטיים לה.
הבחירה להתמקד בקידום תחומי ההתפתחות השונים גם בתוכנית 'עם הפנים למשפחה במסגרות חינוכיות', נעשתה משום שטיפוח תחומי ההתפתחות השונים רלוונטיים לנו מינקות ועד זקנה. הוא רלוונטי להורים (במיוחד אם יש להורים אלה ילדים קטנים שיגיעו בעתיד לבית הספר) – כדי שיכירו את עולמו של הילד ויטפחו את כישוריו השונים. הוא רלוונטי גם לעבודת הצוותים החינוכיים במסגרות החינוכיות, והוא רלוונטי גם לבני הנוער ובוודאי לאלו שהם עדיין בגיל הרך. ההתמקדות בנושאים אלה יכולה לתת לבני הנוער הבנה טובה יותר לגבי עצמם ולגבי משפחתם, והיכרות עם חומר שיכול להיות בסיס ללימודים רבים בעתיד (ביולוגיה, פסיכולוגיה, רפואה, עבודה סוציאלית, קלינאות תקשורת ועוד). זאת ועוד, ההתמקדות בתכנים דומים בשלוש האוכלוסיות (הצוות, ההורים והתלמידים), יוצרת בסיס לשיתופי פעולה פוריים ביניהם ויכולה להוות חוט מקשר בין הבית והמוסד החינוכי, ובנוסף – יכולה להבטיח המשכיות לאורך השנים.
המטרות בקשר לצוות בית הספר:
-
קידום המגמה להפוך את המסגרת החינוכית למסגרת בעלת אוריינטציה קהילתית המרחיבה את ההתייחסות להורה ממסגרת שממוקדת רק בילד – למסגרת המכוונת לילד ולמשפחתו.
-
הכשרת המורים לעבודה עם שני קהלי היעד (ההורים ובני הנוער) במסגרת הקורס - 'לימודי אדם ומשפחה', תוך קידום גישה מכבדת של הצוות כלפי ההורים והתלמידים.
-
קידום אוכלוסיית הילדים בגיל הרך שיגיעו בעתיד לבית הספר, באמצעות הוריהם.
-
חיזוק התקשורת בין ההורים והתלמידים סביב נושאים שילמדו במקביל וחיזוק שיתופי פעולה ביניהם בקרב המשפחה ובבית הספר.
-
שיפור התקשורת בין בית הספר וההורים על בסיס חיובי (ולא על בסיס שלילי סביב קשיים ובעיות של הילד הדורשים את התערבות ההורים), ובתוך כך - טיפוח אווירה קהילתית, תחושת שייכות ונכונות לשיתוף פעולה בין ההורים ובית הספר.
-
בונוס משמעותי: הקורס יקנה למורים כלים לארגון מידע באמצעות 'המודל לארגון מידע מכוון משמעות' שהתכנים בהבנת התפתחות האדם (בסדרה: נפלאות התפתחות הילד') מתבססים עליו.
המטרות בקשר לצוותים החינוכיים בגנים, במעונות ובמשפחתונים
-
אפשרות להתמקדות במיוחדות של כל ילד תוך יצירת אינטראקציה אישית בינו והין הגננת (לראות כל ילד כאינדבידום ולא רק כחלק מקבוצת ילדים).
-
אפשרות לקידום כל ילד מהמקום שבו הוא נמצא תוך מתן דגש על החוזקות שלו.
-
אופן הכשרה: קורס הכשרה שיועבר לצוות על יד מרכז גבהי"ם.
ב. ההורים - העברת קורסים והדרכות להורים בתחומים השונים של התפתחות הילד
הרציונל: כאשר בית-הספר מרחיב את התייחסותו גם להורים (ולא רק לתלמידים) – הקשר של ההורים עם בית הספר מתחזק והנכונות לשיתופי פעולה אתם הולכת וגדלה. גידול הילדים היה ויישאר תמיד אתגר חשוב לכולם. טיפוח הילדים בראשית החיים, באמצעות הוריהם, מתוך כבוד למסורת ולמבנה החברתי, היא הדרך היעילה ביותר לשיפור יכולות הילד והנער מאוחר יותר.
המשפחה היא הבסיס של החברה שבה אנו חיים. אמנת האו"ם לזכויות הילד Hale, 2008)) הדגישה את ההכרה העמוקה שכל ילד זקוק וזכאי לגדול עם אהבה, כבוד וביטחון, וכי המשפחה היא זו שיכולה להעניק לילד תחושת שייכות, ערכים ויסוד מוצק לבנות ולבסס עליו את חייו. החינוך לחברה המכבדת ערכים אנושיים מתחיל במשפחה וביכולת לכבד ולראות בכל אדם, ובכלל זה בקטן, בחלש ובשונה – פלא מעורר התפעלות. הניסיון, הידע והמחקרים שליוו את העבודה עם ההורים הראו לנו שההצלחה בהורות היא רצון משותף לכלל בני האדם, וכי באמצעים פשוטים ונגישים יחסית ניתן להתאימה להורים מכל שכבות הציבור.
המטרות בקשר להורים:
חיזוק הקשר החיובי בין ההורים, הצוות החינוכי ובית הספר: שיתוף ההורים כדמויות חינוכיות לילדיהם לצד צוות בית הספר, מתוך הכרה כי ההורים הם המורים הטבעיים והמשמעותיים של ילדיהם.
חיזוק מעמד ההורים בעיני ילדיהם כבעלי ידע וגישה טובה לילדיהם, תוך מתן כלים כיצד לגלות, להתפעם, להעשיר וליהנות מתהליך גידול ילדיהם:
לגלות – כי כל ילד הוא עולם מלא, יחיד ומיוחד.
להתפעם – כי כל ילד, בכל רמה התפתחותית, הוא בעל עולם מורכב וניחן בכישורים מופלאים.
להעשיר – כי ניתן לקדם כל ילד מהרמה שבה הוא נמצא.
ליהנות – כי תהליך גידול הילדים יכול וצריך להיות חוויה של הנאה ושל צמיחה משותפת לילד, למשפחה ולכל מי שמלווה את גדילתו.
אופן העבודה:
-
התוכנית תועבר להורים על ידי צוות בית הספר (שהוכשר על ידי מרכז גבהי"ם).
-
כל קורס יכלול בין 10-12 מפגשים עם אפשרות להארכה ולמפגשים נוספים.
-
הנושאים בקורס יבחרו מתוך סדרת הספרים "נפלאות התפתחות הילד – לגלות, להתפעם, להעשיר וליהנות".
ציטוטי הורים שהשתתפו בתוכנית
-
מתוך תכנית הפיילוט שנערכה בחט"ב אלפאראבי בטמרה, להלן מדגם של תגובות הורים שנאספו אחרי שלושה (!) מפגשי הדרכה בלבד:
-
אם ל.: "אני אדם קשוח, קשה לי לתת מרחב לבנים שלי, ולא סומכת עליהם. עכשיו אני יודעת שאני צריכה לשנות".
-
אם ד.: "הדברים מתחדשים אצלי. אני מרגישה שהתמלאתי אנרגיה ומתלהבת להתחיל מחדש עם בני המתבגר ועוד עם הנכדים".
-
אבו ס.: "הנושאים חשובים מאד, מוצגים באופן מושך. אני יוצא כל פעם עם כלים שעוזרים לי להתמודד עם בעיות במשפחה".
-
אם מ. ע.: "אתם מדגישים דברים שלא שמתי לב אליהם קודם. אני אתחיל להתייחס אחרת לילדים שלי".
-
אם א.: "הפגישות האלה מאד יעילות בשבילי. כל פעם אני לומדת משהו חדש".
ג. התלמידים - תכנית בנושא: "לימודי אדם ומשפחה ופיתוח כישורי חיים"
הרציונל: לא מעט תוכניות לבני נוער מתמקדות בצד חלקי של חיי המשפחה: על הכרת תהליכי הריון ולידה, חינוך מיני, מניעת הטרדות מיניות ואלימות במשפחה, וכיוצא בזה. מעט מדי מדברים על חינוך למשפחתיות בריאה, שמחה ותומכת.
'התוכנית ללימודי אדם ומשפחה ופיתוח כישורי חיים' מתאימה לבני הנוער את הנושאים בהתפתחות האדם שרלוונטיים להם בשנות ההתבגרות ולאורך החיים. במסגרתה יקבלו בני הנוער כלים להתבונן, לגלות את הכישורים המיוחדים של כל ילד, לדעת להתפעל מהם, וכיצד ניתן להעשיר את אחיהם הקטנים. ניתן להעשיר את הקורס בחשיבה 'מן הפנים אל החוץ', כלומר, בחשיבה של בני הנוער על התא המשפחתי: מה חשוב לי בתא הנוכחי שלי? כיצד הייתי רוצה לבנות את המשפחה והבית העתידיים שלי? מהם ההדגשים והערכים החשובים לי? היכן האתגרים שאני יכול לזהות מראש?
המטרות בקשר לתלמידים:
-
הכרת הזוויות הרבות המרכיבות את האדם והתפתחותו הקוגניטיבית, הרגשית, החברתית, המוטורית והשפתית מראשית החיים ועד בגרות וזקנה, תוך כדי השגת תובנות אישיות.
-
פתיחת צוהר להכרת תחומי ידע רבים המהווים תשתית ללימודים הנלמדים בדרך כלל באוניברסיטה (כגון: פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, רפואה, פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, חינוך ועוד).
-
טיפוח כבוד ואמונה ביכולת האדם באמצעות היכולת להתבונן ולהתפעל מיכולותיהם המגוונות של האחים הקטנים.
-
קבלת כלים להתבוננות מובנית ולזיהוי תהליכים וכיצד ניתן לתעד וללמוד מהתנהגות האחים הקטנים שבהם הם צופים. תהליכי צפייה וזיהוי תהליכים יכולים להפוך לכלים משמעותיים שילוו אותם הלאה בלימודים ובהתמודדויות שונות.
-
טיפוח כלים להעצמת תחושת המסוגלות של המשתתפים בתוכנית כאחים בוגרים, ובתוך כך, פיתוח מודעות, ביטחון עצמי ותחושת מנהיגות פנימית ואחריות אישית ומשפחתית.
-
רווח משני: שיפור היכולת לארגן מידע באופן משמעותי ורלוונטי באמצעות תרגול 'המודל לארגון מידע מכוון משמעות', שתכני הקורס ממילא מסתמכים עליו, ובנוסף - טיפוח מיומנויות של לימוד עצמי משמעותי ועמידה מול קהל.
הדגשים באופן העבודה עם התלמידים: יש להבחין בין עבודה עם תלמידים בגילאי מעון, גן ושנות בית הספר הראשונות, ובין תלמידים בחטיבות ביניים ותיכונים:
-
לגבי ילדים במסגרות גן, פעוטון, ושנות בית הספר הראשונות: העבודה עם הילדים הצעירים תעשה על ידי הטמעת תכנים בצורה חווייתית ומשחקית במסגרת תוכנית הלימודים השנתית. לדוגמה, טיפוח סקרנות, הקניית שפה, פיתוח אינטליגנציות מרובות, יחסים בין ילדים ועוד.
-
לגבי בני נוער (תלמידי חטיבות ביניים ותיכונים) העבודה תעשה באמצעות קורס בן 10 מפגשים עם אפשרות להרחבה. התוכנית תועבר לתלמידים על ידי מוריהם (שעברו הכשרה על ידי צוות מרכז גבהי"ם), בשילוב לימוד עצמי מתוך ספר הקורס ("נפלאות התפתחות הילד – לגלות, להתפעם, להעשיר וליהנות"). בני הנוער יתבקשו לתרגל את הנלמד בצורת תצפיות והפעלות בקרב אחיהם הקטנים ו/או כהתנדבות בקרב ילדים במעון השכונתי.
אוכלוסיות יעד רלוונטיות והתועלת שיש לגופים שונים במימון התוכנית 'עם הפנים למשפחה':
את התוכנית אפשר להפעיל במסגרות חינוכיות שונות שהן באחריות מערכת החינוך, ובמקרה של פנימיות, מועדוניות, ומעונות רב-תכליתיים לילדים בסיכון – גם לעתים באחריות מערכת הרווחה. מוסדות אלה יכולים להיות: בתי ספר ברחבי הארץ, מעונות ופעוטונים ברחבי הארץ, גני ילדים ברחבי הארץ, פנימיות ומועדוניות ברחבי הארץ.
היתרונות באימוץ התוכנית "עם הפנים למשפחה במסגרות חינוכיות" על ידי הגופים המקצועיים האחראים במשרדי החינוך והרווחה, או בשיקולי הדעת של המוסד החינוכי עצמו, הם כדלקמן:
-
הפיכת המוסד החינוכי ממוסד הממוקד רק בילדים – למוסד בעל אוריינטציה קהילתית, הנותן שירות גם לקהילה, קרי, להורים ולבני המשפחות.
-
הגדלת שיתופי הפעולה בין הבית והמסגרת החינוכית.
-
הירתמות למאמץ הלאומי של העשרת הרקע הביתי כדרך לצמצום פערים באוכלוסייה. זאת ועוד, קידום הרקע הביתי של משפחות שילדיהם יהיו עתודה טבעית של בית הספר, מעלה את הסיכוי לשיפור רמות ההישגים של תלמידי בית הספר.
-
חשיפה לתכנים הבונים יחד קורס חווייתי להתפתחות האדם ולהבנת עולמו של הילד. הכנסת תחום הלימוד של 'לימודי אדם ומשפחה' יאפשרו לבני הנוער לבטא את עצמם בתחום הנוגע ישירות לחייהם, ובנוסף – יחשוף אותם להכיר ערוצי ידע בתחומי התפתחות האדם שיכולים לעניין אותם בעתיד (כגון, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה, וכו').
-
לגבי פנימיות: המגמה כיום היא במידת האפשר, לא לנתק את הילד מהעורף המשפחתי והקהילתי שלו. אבל דווקא נוכח המגמה להחזיר ילדים לקהילה, ו/או לטפח אותם במועדוניות עד שעות הערב, מתחזק הצורך לאמץ במקביל תוכניות שמחזקות את המשפחה עצמה, ומקנות לה כלים כיצד ליצור לדור הצעיר תנאי גדילה בריאים, ראויים ומעשירים, וכיצד לאפשר למשפחה ליהנות מתהליך גידול הילדים.
ערוץ פעילות רביעי: מרק"ם בקהילה- מערכת רב-מקצועית לקידום המשפחה
אנשי מקצוע רבים וטובים עובדים בקהילה ונותנים בה שירותים טובים ברמות שונות למשפחות. עם זאת, לא תמיד קל להגיע אל המשפחות הנזקקות.
תוכניות הור"ים בערוצי הפעילות השונים, שאותן ניתן להפעיל בדרך של יישוג reaching out)), יכולים להיות רקמת חיבור טבעית, מקובלת על ההורים ולא מאיימת בין ההורים והמשפחות בשטח ובין נותנים השירותים המקצועיים בקהילה. תוכניות אלה יכולות להוות גם זרוע מניעתית של השירותים הטיפוליים השונים בקהילה, וכן – רקמת חיבור טבעית ביניהם וזרז לחיזוק מערך משולב של שירותים קהילתיים.
כך לדוגמה:
מתן אפשרות למענה רב-תחומי, מניעתי-טיפולי, הנדרש לא פעם בטיפול במשפחות רבות-מצוקה:
תוכנית "קו הזינוק של הור"ים" יכולה להוות זרוע מניעתית של השירותים הטיפוליים השונים בקהילה, רקמת חיבור טבעית ביניהם וזרז לחיזוק מערך משולב של שירותים קהילתיים.
כך לדוגמה:
-
התוכנית יכולה להיות זרוע מניעתית בתחום החינוך, משום שהיא עוסקת במימוש היכולת המנטלית הפוטנציאלית של הילד, בהגדלת המוטיבציה ללמוד, לדעת ולהבין, בהקניית כלים להתמודדות עם רכישת ידע, ובהגדלת רמת הציפיות האישיות. במידת הצורך, התוכנית יכולה להצביע על הצורך בחיזוק כישורי למידה של ילדים נזקקים כבר מהגיל הרך.
-
התוכנית יכולה להיות זרוע מניעתית של תחום הבריאות, משום שהיא מתמקדת בקידום תחומי ההתפתחות השונים של הילד, ובתוך כך היא יכולה לסייע באיתור ובטיפול בקשיים התפתחותיים קלים אם הם מתגלים.
-
התוכנית יכולה להיות זרוע מניעתית של נושאי הפסיכולוגיה, משום שהיא מתמקדת בחיזוק הקשר בין ההורה לילד, קידום הבריאות הנפשית, חיזוק יכולת התפקוד האישי והדימוי העצמי, וטיפוח היכולת לבניית קשרים בין-אישיים. במידת הצורך ניתן באמצעותה להמליץ להורים לקבל עזרה וייעוץ.
-
התוכנית יכולה להיות זרוע מניעתית של שירותי הרווחה, באשר היא עוסקת במניעה של בעיות חברתיות של ילדים בסיכון, כגון ילדים הגדלים במשפחות מצוקה, נפגעי סמים, עוני וכו'.
-
יתרה מזאת, משום שהתוכנית מתבססת על יישוג (reaching out), היא מציפה באופן טבעי בעיות שעולות במשפחה וצריכות לקבל מענה רב-תחומי. וכך, אט-אט נבנים דפוסי עבודה משותפים בין נותני השירותים השונים.
ערוץ פעילות חמישי וששי: ”ללמד וללמוד ללמוד" - גישה מובנית לשיפור יכולות הוראה ולמידה משמעותיות על-פי 'מודל ארגון המידע'
ערוץ פעולה זה מבוסס על ההכרה שתהליכי למידה רלוונטיים לכל תחום ומלווים אותנו מראשית החיים ועד סופם. למעשה מדובר בתהליכים של ארגון מידע. התאמת 'המודל לארגון מידע מכוון-משמעות' לתחום ההוראה והלמידה נותנת לנו דרך מובנית לשיפור כישורים אלה. לתוכניות אלו שתי מטרות משנה: א. שיפור וייעול כישורי הוראה למורים. ב. שיפור כישורי למידה ומיומנויות חלק לתלמידים באמצעות המורים, ולסטודנטים – בלמידה עצמית.
לחץ כאן לקריאה נוספת על הרקע התיאורטי, המטרות לגבי המורים והתלמידים, אופן הפעולה והתרומה שיש ביישום 'המודל לארגון מידע מכוון-משמעות' - לשיפור כישורי הוראה ולמידה משמעותיים.